Daf 41a
רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן מַתְנֵי לַהּ לְהָא דְּרַב חִסְדָּא בְּהֶדְיָא. אָמַר רַב חִסְדָּא: הַמְבַשֵּׁל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא בְּשַׁבָּת — פָּטוּר, וּפֶסַח שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא — חַיָּיב, שֶׁעָבַר מִשּׁוּם ''צְלִי אֵשׁ''.
Rachi (non traduit)
בהדיא. דחייב רב חסדא משום צלי אש ולאו משום בישול:
אָמַר רָבָא: אֲכָלוֹ נָא —
אָמַר רָבָא: מַאי ''חַיָּיב'' דְּקָתָנֵי — דְּקָא עָבַר מִשּׁוּם ''צָלִי אֵשׁ''.
Rachi (non traduit)
משום צלי אש. לאו דלא תאכל כי אם צלי אש איכא ולא לאו דבישול וסבר לוקין על לאו שבכללות:
מַאי שְׁנָא בְּשַׁבָּת דְּלָא? דְּתוֹלְדוֹת אֵשׁ בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא. פֶּסַח נָמֵי, לָאו תּוֹלְדוֹת אֵשׁ הוּא!
Rachi (non traduit)
דלאו תולדות אש היא. הלכך לאו בישול הוא דליהוי חייב משום אב מלאכה:
אָמַר רַב חִסְדָּא: הַמְבַשֵּׁל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא בְּשַׁבָּת — פָּטוּר. פֶּסַח שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא — חַיָּיב.
Rachi (non traduit)
פסח שבישל בחמי טבריא חייב. על אכילתו וקא סלקא דעתך משום דלא תאכל מבושל:
חמי טבריא. מעינות רותחין:
יָכוֹל יְהֵא מוּתָּר — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''כִּי אִם צְלִי אֵשׁ''. הֵיכִי דָּמֵי נָא? אָמַר רַב: כִּדְאָמְרִי פָּרְסָאֵי: אֲבַרְנִים.
Rachi (non traduit)
כדאמרי פרסאי אברנים. אותה צליה שבלשון פרסי קרויה אברנים בלשון הקודש קרי נא:
יכול יהא מותר. לאכול ממנו חי לכתחלה דאפילו איסורא נמי ליכא תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא כי אם צלי אש ולא זה שאינו צלי והויא לאו שבכללות והאי תנא סבר אין לוקין על לאו שבכללות:
תָּנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל אָכַל כְּזַיִת חַי יְהֵא חַיָּיב — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל''. נָא וּבָשֵׁל אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא חַי.
Rachi (non traduit)
נא. צלי ואינו צלי:
חי. לגמרי שלא נצלה כלל:
הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַב אָשֵׁי: דְּשַׁוְּיֵא חֲרוֹכָא.
Rachi (non traduit)
חרוכא. שרוף:
תָּנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל צְלָאוֹ כָּל צוֹרְכּוֹ יְהֵא חַיָּיב — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם''. נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא שֶׁצְּלָאוֹ כָּל צוֹרְכּוֹ.
Rachi (non traduit)
יכול צלאו כל צרכו. ואח''כ בשלו יהא חייב והאי תנא הוא דאמר לעיל צלאו ואח''כ בישלו חייב לישנא אחרינא יכול צלאו כל צרכו דשויא חרוכא כדמפרש יהא חייב דלאו צלי אש הוא אלא קלי אש ושרוף וזה עיקר וראשון אינו כלום דההוא תנא כיון דרבי קרא צלאו ואחר כך בישלו מה לי שויה חרוכא מה לי לא שויה:
עוּלָּא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, שָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא: ''וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל'', מִכָּל מָקוֹם.
Rachi (non traduit)
שאני הכא דרבייה קרא. ובשל מבושל דהוי ליה למכתב ומבושל וגזירת הכתוב הוא בפסח:
Tossefoth (non traduit)
עולא אמר אפי' תימא ר' מאיר וכו'. הכא מדמי פסח לבישול מצה והיינו דלא כמסקנא דכיצד מברכין (ברכות דף לח:) דקאמר התם עולא משמיה דר' יוחנן שלקות מברכין עליהם שהכל לרבי יוסי דאית ליה הכא גבי מצה דבישול מבטל האפיה ה''נ בישול מבטל מהם שם ירק ודחי ע''כ לא קאמר רבי יוסי אלא דבעינן טעם מצה ועולא לטעמיה דלא בעי לדחויא הכא טעמא דרבי יוסי דבעינן טעם מצה והתם נמי קאמר דלרבי יוסי מברך שהכל:
אָמַר רַב כָּהֲנָא: הָא מַנִּי — רַבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּתַנְיָא: יוֹצְאִין בְּרָקִיק הַשָּׁרוּי וּבִמְבוּשָּׁל שֶׁלֹּא נִימּוֹחַ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יוֹצְאִין בְּרָקִיק הַשָּׁרוּי, אֲבָל לֹא בִּמְבוּשָּׁל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִימּוֹחַ.
Rachi (non traduit)
אבל לא במבושל. דלאו לחם קרינא ביה ואע''פ שכבר נאפה בתנור הואיל וחזר ובישלו ביטלו מתורת לחם:
יוצאין. ידי חובת מצה ברקיק השרוי בתבשיל לאחר אפייתו ואף על פי שמתמסמס לחם הוא כל זמן שהוא קיים שלא נימוח לגמרי וכן במבושל:
ר' יוסי היא. דאמר בישול לאחר אפיה בישול הוא:
Tossefoth (non traduit)
אבל לא במבושל. פ''ה דבישול מבטל ליה מתורת לחם ולפי' מיירי בבלילתו רכה דבלילתו עבה לא נפיק מתורת לחם כדפירש לעיל ור''י מפרש דמיירי בבלילתו עבה ופסולה משום מצה עשירה ומייתי דכי היכי דסבר רבי יוסי דבישול מפיק ליה מתורת אפייה לשוויה מצה עשירה כאילו לא נאפה ה''נ גבי פסח עקר מיניה בישול שם צליה:
אמר רב כהנא הא מני ר' יוסי היא. תימה דרב כהנא דמוקי לה כרבי יוסי לרבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו דצלאו ואחר כך בישלו לא צריך קרא דמסברא ידעינן דבישול מבטל הצליה כדאמר רבי יוסי גבי מצה ויש לומר דרב כהנא סבר דרבי יוסי יליף מבשל מבושל דבישול מבטל אפייה:
בִּשְׁלָמָא בִּשְּׁלוֹ וְאַחַר כָּךְ צְלָאוֹ חַיָּיב, דְּהָא בַּשְּׁלֵיהּ. אֶלָּא צְלָאוֹ וְאַחַר כָּךְ בִּשְּׁלוֹ, הָא צְלִי אֵשׁ הוּא, אַמַּאי?
וְרַבָּנַן, הַאי ''בָּשֵׁל מְבֻשָּׁל'' מַאי עָבְדִי לְהוּ? מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: בִּשְּׁלוֹ וְאַחַר כָּךְ צְלָאוֹ, אוֹ שֶׁצְּלָאוֹ וְאַחַר כָּךְ בִּשְּׁלוֹ — חַיָּיב.
Rachi (non traduit)
חייב. מלקות על אכילתו:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ צְלִי קֵדָר.
Rachi (non traduit)
צלי קדר. שמבשלין אותו בקדירה בלא מים ובלא שום משקה אלא מים הנפלטין משמנו למאן דיליף לה מק''ו הכא שרי לרבי דיליף מרבויא האי נמי בשל מבושל הוא:
Tossefoth (non traduit)
איכא בינייהו צלי קדר. פי' אי לוקה עליו אי לא אבל לכולי עלמא פסול הוי ועשה נמי אית ביה דצלי מחמת ד''א הוא כדאמרינן בריש כיצד צולין (לקמן פסחים עה:) נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו וכן שאר משקין לא איצטריך למילף אלא לענין מלקות אבל פשיטא דלכל הפחות איכא עשה דכי אם צלי אש וא''ת והיכי יליף שאר משקין מק''ו והא אין מזהירין מן הדין ויש לומר דהאי קל וחומר אינו אלא מגלה דבישול דקרא איירי אף בשאר משקין:
רַבִּי אוֹמֵר: ''בְּמַיִם'' — אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, שְׁאָר מַשְׁקִין מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל'', מִכָּל מָקוֹם.
Rachi (non traduit)
ובשל מבושל. רבויא הוא דהוה ליה למיכתב נא ומבושל:
אָמַרְתָּ, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה מַיִם שֶׁאֵין מְפִיגִין טַעְמָן — אֲסוּרִין, שְׁאָר מַשְׁקִין שֶׁמְּפִיגִין טַעְמָן — לֹא כָּל שֶׁכֵּן!
Rachi (non traduit)
שמפיגין טעמן. שנותנין בו טעם שלהן:
אֵין מְבַשְּׁלִין וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: ''בְּמַיִם'' — אֵין לִי אֶלָּא בְּמַיִם, שְׁאָר מַשְׁקִין מִנַּיִין?
Rachi (non traduit)
במים. ובשל מבושל במים:
Tossefoth (non traduit)
אין מבשלים את הפסח לא במשקין וכו'. תימה למה שנאו כאן אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א''כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה:
לָא, דִּילְמָא לָא מִצְמָת צָמֵית, וְלָא חַמּוֹעֵי מְחַמַּע.
Rachi (non traduit)
לא מיצמת צמית. את שהתחיל להחמיץ ולא מחמע נמי את הניתן לתוכו דלא הוי כמים:
אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּווֹתֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא מִסְתַּבְּרָא, מִדְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. מַאי לָאו? צַמּוֹתֵי הוּא דְּלָא צָמֵית, הָא חַמּוֹעֵי מְחַמְּעָא.
Rachi (non traduit)
כוותיה דרב כהנא מסתברא. דאמר רבנן אחרוסת לא פליגי וכי אמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר:
מאי לאו. מדלא צמית חטין שהתחילו לינפח כבר אלמא כשאר משקין הוא אחמועי נמי מחמע את הניתן מתחילה לתוכו כדרב כהנא אלמא שמואל כרב כהנא סבירא ליה וכי קאמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר ולא אחרוסת:
אין הלכה כרבי יוסי. דאמר לעיל חומץ צומתן:
Tossefoth (non traduit)
מאי לאו מדלא מצמת מחמע. קשה לר''י דלעיל קאמר י''א אף נותן את החומץ ואח''כ וכו' ופריך ולוקמא כר' יוסי דאמר שורן בחומץ וחומץ צומתן משמע דתנא קמא דיש אומרים היינו ת''ק דר' יוסי דלית ליה דחומץ צמית ואפילו הכי קאמר נותן הקמח ואח''כ נותן את החומץ אלמא קסבר אע''ג דלא צמית חמועי נמי לא מחמע ואור''י דלעיל איירי לפי המסקנא דהכא:
מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי. השתא מדמי חומץ לחרוסת וע''כ נראה לר''י דעולא דאמר לעיל בין כך ובין כך אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פליג אדרב כהנא דהא רב כהנא דאמר אבל לתוך חרוסת לדברי הכל ישרף ולעולא לא אסר אלא משום לך לך אמרינן:
אֲמַר לֵיהּ: לָא שְׁמִיעַ לִי, כְּלוֹמַר לָא סְבִירָא לִי.
Rachi (non traduit)
לא סבירא לי. אלא בחרוסת נמי שרו והלכה כמותן:
Tossefoth (non traduit)
לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי. אף על גב דתניא כוותיה קסבר מתניתין פליגא:
לִדְרַב כָּהֲנָא. דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: מַחֲלוֹקֶת לְתוֹךְ הַחַרְדָּל, אֲבָל לְתוֹךְ הַחֲרוֹסֶת — דִּבְרֵי הַכֹּל יִשָּׂרֵף מִיָּד.
אַחֲרוֹסֶת קָאָמַר מָר, אוֹ אַחַרְדָּל קָאָמַר מָר? אֲמַר לֵיהּ: לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ?
Rachi (non traduit)
אחרוסת קאמר. מי אית לך דרבנן נמי אחרוסת פליגי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source